תוכן העניינים
בפברואר 2026 הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית נגד חברת מימון ישיר, שעל פי הנטען הטמיעה באתר שלה פיקסל מעקב של טיקטוק בלי לספר לגולשים. יש לכם אתר או חנות אונליין? יש סיכוי לא מבוטל שגם אצלכם רץ ברקע פיקסל דומה: מהמפתח שהקים את האתר, מהסוכנות ששיווקה אתכם, או מכלי שהתקנתם בעצמכם ושכחתם ממנו. בפוסט הזה אני מסביר מה זה בעצם פיקסל, מה הרשות להגנת הפרטיות כבר קבעה בנושא הסכמה, ואיך בודקים בעצמכם, בלי ידע טכני מעמיק, מה בדיוק רץ אצלכם באתר, ומה לעשות עם זה.
לפני שנתחיל, שני דברים על התוקף של המידע כאן: הפוסט מתייחס לדין הישראלי בלבד, ולעמדת הרשות להגנת הפרטיות בנושא הסכמה מפברואר 2026, שהיא עמדה מקצועית של הרשות ולא חוק מחייב עצמאי. שתי הבקשות לתביעות ייצוגיות שמוזכרות בהמשך עדיין בהליך משפטי ולא הוכרעו. בדקתי את הפרטים ועדכנתי את הפוסט לאחרונה ב-17.9.2026.
עיקרי הדברים
- שתי בקשות נפרדות לתביעות ייצוגיות, נגד מימון ישיר ונגד מגדל, טוענות שפיקסל טיקטוק אסף והעביר מידע על גולשים בלי ידיעתם
- הרשות להגנת הפרטיות פרסמה בפברואר 2026 עמדה בנושא הסכמה, אבל היא עוסקת בעיקר באיך נותנים הסכמה תקפה כשהיא נדרשת, לא קובעת כלל גורף שכל פיקסל דורש הסכמה פעילה
- פיקסל שמעביר מידע לצד שלישי כמו טיקטוק או פייסבוק מעורר כמה שאלות נפרדות: מה חובת היידוע, האם נדרשת הסכמה, ומה הקשר המשפטי עם מי שמקבל את המידע
- אפשר לבדוק בעצמכם, בלי ידע טכני, אילו פיקסלים רצים באתר שלכם
- הצעד הראשון הוא למפות מה הפיקסל בפועל אוסף ולאן הוא שולח, ולא לקפוץ ישר לעדכון מדיניות הפרטיות
מה קרה בפועל: הבקשה לייצוגית נגד מימון ישיר, והבקשה השנייה שהצטרפה אליה
לפי הדיווח ב-Globes, הוגשה בפברואר 2026 בקשה לתביעה ייצוגית נגד מימון ישיר, חברת אשראי ישראלית, בבית המשפט המחוזי מרכז. הטענה המרכזית: החברה הטמיעה באתר שלה קוד מעקב (פיקסל) של טיקטוק, בלי ידיעת הגולשים ובלי הסכמתם, כך שמידע על ביקורים באתר הועבר לטיקטוק.
לפי הבקשה לתביעה, הפיקסל אסף כתובות אימייל, מספרי טלפון, מספרי תעודת זהות ורישום של כפתורים שנלחצו באתר, מה שמאפשר יצירת פרופיל מפורט הכולל מצב פיננסי ותעסוקתי. חשוב להבחין בין שני דברים: הבקשה לתביעה ייצוגית היא הליך אזרחי פרטי, בעוד שהעיצומים הכספיים שתיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות מאפשר הם כלי אכיפה נפרד, בסמכות הרשות להגנת הפרטיות. המקרה מגיע אחרי שתיקון 13 (בתוקף מאוגוסט 2025) חיזק משמעותית את מנגנוני האכיפה בדיני הפרטיות, אבל התביעה עצמה לא תלויה בפעולה של הרשות.
המקרה הזה לא נשאר בודד. באפריל 2026 הוגשה בקשה דומה גם נגד מגדל, גם היא בטענה של פיקסל טיקטוק שלפי הנטען העביר מידע בלי גילוי מתאים.
אם אתם רוצים תמונה מלאה יותר על מה שתיקון 13 דורש מבעלי עסקים בכלל, כתבתי על זה במדריך המלא לתיקון 13.
מתי מידע שעובר דרך פיקסל נחשב מידע אישי?
פיקסל מעקב הוא קטע קוד קטן, לרוב בלתי נראה לעין, שמותקן באתר ומדווח לשירות חיצוני (כמו טיקטוק, פייסבוק/Meta או גוגל) על פעולות של מבקרים באתר: כניסה לדף, מילוי טופס, לחיצה על כפתור, ולעיתים גם פרטי זיהוי. המטרה הרגילה היא שיווק: בניית קהלים לפרסום ממוקד, או מדידת אפקטיביות של קמפיינים.
הבעיה מבחינת החוק היא לא הפיקסל עצמו, אלא מה שהוא עושה בפועל. תיקון 13 מגדיר מידע אישי בהרחבה, כולל מזהים דיגיטליים ומידע שמתייחס לאדם שניתן לזהותו, ואם הפיקסל אוסף או מעביר מידע כזה, הפעילות שלו עשויה להיכנס לדיני הגנת הפרטיות. אבל מכאן והלאה יש לבדוק בנפרד שלוש שאלות שונות: מה חובת היידוע שחלה במקרה הספציפי, האם השימוש דורש הסכמה, ואם כן, איזה סוג של הסכמה. אלה לא אותה שאלה, וזה בדיוק ההבחנה שהעמדה של הרשות בפרק הבא מתמקדת בה.
מה הרשות להגנת הפרטיות כבר קבעה על הסכמה
בפברואר 2026 פרסמה הרשות להגנת הפרטיות גילוי דעת רשמי בנושא הסכמה. חשוב להיות מדויקים כאן: העמדה לא באה בעיקר לקבוע מתי בדיוק נדרשת הסכמה, אלא איך צריכה להיראות הסכמה תקפה, במקרים שבהם כבר קיימת חובה לקבל אותה. המסמך לא מזכיר "פיקסלים" או "עוגיות" בשמם המפורש, אבל הוא עוסק ישירות בטכנולוגיות שאוספות התנהגות ומיקום של משתמשים.
הסכמה פעילה מול הסכמה פסיבית
גילוי הדעת מבחין בין שני מנגנונים: הסכמה פעילה (Opt-In), פעולה מפורשת כמו סימון תיבה או לחיצה על "אני מסכים", לעומת הסכמה פסיבית (Opt-Out), שבה השימוש מתאפשר כברירת מחדל אלא אם המשתמש פועל כדי לחסום אותו. לפי עמדת הרשות, שתיקה או אי התנגדות אינן מספיקות כשמדובר בשימושים מסוימים.
מתי חובה דווקא הסכמה פעילה
הרשות קבעה שהסכמה פעילה נדרשת, בין השאר, כשמדובר בפרופיילינג (בניית פרופיל על אדם) שאינו קשור לשירות המרכזי שהאדם ביקש, במיוחד כשיש פער כוחות בין הצדדים, וכן בשימוש במידע לצורכי דיוור ישיר שאינם קשורים למטרת העסקה. פיקסל שמשמש לבניית קהלים או לפרופיילינג שיווקי עשוי להיכנס למקרים האלה, ולכן אי אפשר להניח שהודעה בלבד תמיד מספיקה. אבל זה תלוי במה שהפיקסל בפועל אוסף, לאיזו מטרה, ומה נעשה עם המידע, לא בסוג הכלי. חשוב לציין: יש כיום אי-בהירות של ממש בשאלה אם הדין הישראלי יוצר חובת הסכמה גורפת לכל עוגייה או פיקסל, בסטנדרט שדומה ל-GDPR האירופי, ואי אפשר להציג את זה כעניין מוסכם.
מקרה בודד, או מגמה שמתחילה להצטבר?
הבקשה לתביעה נגד מימון ישיר כבר לא המקרה היחיד שניתן לאמת ממקור עצמאי. לפי דיווח באתר News1, הוגשה באפריל 2026 בקשה לתביעה ייצוגית נגד מגדל חברה לביטוח, בבית המשפט המחוזי מרכז בלוד (ת.צ. 8778-04-26), גם היא בטענה של פיקסל טיקטוק שאסף והעביר מידע בלי הסכמה, כשהמידע הנטען כולל, בין השאר, פרטי קשר ותאריך לידה. שימו לב: זו טענה בבקשה לתביעה, לא ממצא של בית משפט.
לפי דיווח באתר Slate, מלבד שני המקרים האלה, גם עסקים נוספים מתמודדים כביכול עם טענות דומות.
חשוב לי להיות מדויק כאן: יש כרגע שני מקרים מתועדים וניתנים לאימות ממקור עצמאי (מימון ישיר ומגדל), לא רק אחד. יש דיווחים על עוד תיקים דומים, אבל לא מצאתי מקורות לאמת, ולכן אני לא יכול לומר שמדובר במגמה רחבה ומבוססת, רק ששני מקרים כאלה קיימים כבר עכשיו. אם יש לכם עסק עם אתר, זה כבר מספיק סיבה לבדוק את עצמכם, גם בלי לדעת כמה תיקים נוספים באמת יש.
איך בודקות אילו פיקסלים רצים באתר שלכן
לא צריך להיות מתכנתות כדי להתחיל לבדוק. כמה דרכים פשוטות:
- פתחו את האתר שלכן בדפדפן כרום, לחצו קליק ימני ובחרו "בדוק" (Inspect), עברו ללשונית Network, רעננו את הדף וחפשו בקשות לכתובות כמו facebook.com, tiktok.com או google-analytics.com.
- בדקו את חשבון או הגדרות Google Tag Manager, אם האתר משתמש בו: שם מרוכזים חלק מהפיקסלים, אבל לא כולם, יש כלים שמוטבעים ישירות בקוד, בתוסף, בתבנית או בפלטפורמת פרסום.
- אם האתר בוורדפרס, בדקו את רשימת התוספים הפעילים: לא פעם פיקסל מגיע דרך תוסף שיווק או תוסף אנליטיקס שהותקן ונשכח.
- אם משהו מהזה לא ברור, שלחו את כתובת האתר למפתח או ליועצת שעובדת איתכן ובקשו רשימה פשוטה: אילו סקריפטים חיצוניים טוענים, ולאן הם שולחים מידע.
מה צריך לבדוק ולתקן
זיהוי הפיקסלים הוא רק ההתחלה. אחרי שמיפיתם מה בדיוק רץ, יש שלוש שאלות נפרדות שכדאי לעבור עליהן, לא רק פעולה אחת:
- מה חובת היידוע וההסכמה בנקודת האיסוף. צריך לוודא שהמשתמש מקבל את היידוע הנדרש בזמן ובמקום המתאימים, ובמקרים שבהם נדרשת הסכמה פעילה, לפני שהפיקסל מתחיל לפעול. בהתאם למה שהפיקסל עושה בפועל, לפעמים הודעה ברורה מספיקה, ולפעמים נדרשת הסכמה פעילה. כתבתי בהרחבה על כך שמדיניות פרטיות לבדה לא תמיד מספיקה כתחליף להודעה בנקודת האיסוף עצמה.
- שקיפות במדיניות הפרטיות. מדיניות הפרטיות צריכה לשקף בצורה ברורה את השיתוף שמתבצע בפועל, כולל סוגי הגורמים שמקבלים מידע ומטרות השיתוף.
- הקשר המשפטי עם הגורם שמקבל את המידע. כאן צריך זהירות: לא כל צד שלישי הוא אוטומטית "מחזיק" במידע כמשמעותו בתיקון 13, ולא כל העברה כפופה לתקנה 15. תקנה 15 רלוונטית כשגורם חיצוני מעבד מידע בשם העסק, כמו ספק שמנהל מערכת בשבילכם, לא כברירת מחדל לכל שיתוף מידע עם כל גורם חיצוני. כתבתי על העיקרון הזה, שרלוונטי כשמדובר בהעברה לספק שפועל בשמכם, בפוסט על תקנה 15 והעברת מידע לספקים חיצוניים. מה שנכון לגבי טיקטוק או פייסבוק ספציפית תלוי באיך בפועל בנוי השילוב הטכני, ולא ניתן להניח את זה מראש.
אחרי שעדכנתם את מדיניות הפרטיות, שווה להריץ אותה ב-Privacy Score, כלי חינמי שפיתחתי שבודק אותה ומחזיר ציון ונקודות לשיפור. הכלי מזהה את הפערים הבולטים, הוא לא מחליף בדיקה מקצועית.
שאלות נפוצות
האם כל אתר עם פיקסל טיקטוק או פייסבוק עומד בסיכון לתביעה?
לא כל שימוש בפיקסל יוצר את אותו סיכון. צריך לבדוק איזה מידע נאסף, מה מטרת השימוש, למי הוא מועבר, האם מתבצע פרופיילינג, והאם נדרשת הסכמה. שימוש בפיקסל שיווקי בלי שקיפות מספקת, ובמקרים המתאימים בלי הסכמה תקפה, בהחלט מצדיק בדיקה, אבל גודל העסק בפני עצמו לא קובע את החבות.
מה ההבדל בין להודיע על פיקסל לבין לבקש הסכמה פעילה?
הודעה זה רק לספר למשתמש שקורה איסוף מידע. הסכמה פעילה זה לדרוש ממנו פעולה מפורשת, כמו סימון תיבה, לפני שהאיסוף מתחיל. לפי עמדת הרשות, במקרים של פרופיילינג שאינו קשור לשירות המרכזי או שימוש במידע לצורכי דיוור ישיר שאינם קשורים למטרת העסקה, הודעה בלבד לא מספיקה, ונדרשת הסכמה פעילה. אבל אין כלל גורף שקובע זאת לכל פיקסל בלי הבחנה.
אני משתמשת בגוגל אנליטיקס, זה נחשב אותו דבר?
אותם עקרונות של שקיפות ובדיקת המידע חלים, אבל זה לא אומר שכל כלי אנליטיקה דורש בדיוק את אותו מנגנון הסכמה כמו פיקסל שמשמש לפרופיילינג ופרסום. כלי שאוסף מידע על מבקרים ומעביר אותו לגורם חיצוני, גם לצורך אנליטיקה, עשוי לחייב יידוע מתאים, בהתאם למה שנאסף ולאופן השימוש. שווה לבדוק כל כלי בנפרד ולא להניח שכולם זהים.
מה אם גילינו שיש לנו פיקסל שלא ידענו עליו?
זה קורה הרבה יותר ממה שנדמה, במיוחד כשהאתר עבר כמה ידיים לאורך השנים. קודם כול בדקו איזה מידע הפיקסל אוסף, מתי הוא נטען, לאן המידע נשלח ולאיזו מטרה. משם אפשר להחליט אם צריך לשנות את מנגנון ההסכמה, את ההגדרות הטכניות ואת מסמכי הפרטיות, ולא להתחיל מעדכון המדיניות בלי לדעת מה בדיוק היא צריכה לשקף.
סיכום
פיקסל מעקב הוא לא רק "עוד שורת קוד שיווקית", הוא ערוץ שמעביר מידע על מבקרים באתר לגורם חיצוני, ולכן כדאי לבדוק אותו באותה רצינות שבודקים כל איסוף מידע אחר באתר. הצעד המעשי הראשון הוא למפות מה בדיוק רץ אצלכם באתר, ומשם לעבור על שלוש השאלות: מה חובת היידוע וההסכמה, מה כתוב במדיניות הפרטיות, ומה הקשר המשפטי עם הגורם שמקבל את המידע.
לא בטוחים מה חל עליכם? בואו נבדוק יחד: שיחת היכרות קצרה בלי התחייבות.
המידע במאמר נועד להסבר כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי.